פסק-דין בתיק בר"ע 63424-12-13

  סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1.         לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (בתיק ת"צ 53872-10-12; השופטת אריאלה גילצר-כץ; החלטה מיום 15.12.13), בה נדחתה בקשתו של המבקש לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

הרקע לבקשת רשות הערעור וטענות הצדדים :

2.         ביום 11.11.12 הגיש המבקש בבית הדין האזורי בקשה לאישור תביעה נגד המשיבה 1 (להלן גם המשיבה) כתובענה ייצוגית, בגין עילות לפי חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, חוק דמי מחלה, תשל"ו-1936, חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 וחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958. המבקש הגדיר בבקשתו שתי קבוצות כדלקמן:

"קבוצה א - כל רופאי השיניים שעבדו אצל המשיבה ב-3 השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה, או בחלק מהן, אשר שולם להם "פדיון חופשה" כחלק משכרם הכולל, ו/או אשר לא שולם להם פדיון חופשה שנתית לאחר סיום העסקתם.

קבוצה ב - כל רופאי השיניים שעבדו אצל המשיבה ב-7 השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה, או בחלק מהן, ואשר לא שולמו להם "דמי מחלה" בעבור ימי עבודה בהם נעדרו מעבודתם אצל המשיבה מחמת מחלה".

            עוד טען המבקש לגבי שתי הקבוצות האמורות כי קיימות לגביהן שאלות משותפות לעניין תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על העסקתם.

3.         ביום 24.2.13 הגישה המשיבה בקשה לסילוק הבקשה לאישור התובענה הייצוגית על הסף, משום שביום 6.12.12 נחתם הסכם קיבוצי בין המשיבה לבין ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן גם הר"י) אשר מסדיר את תנאי עבודת הרופאים במשיבה (להלן גם ההסכם הקיבוצי). בעקבות כך, צורפה הר"י כמשיבה בהליך.

4.         ביום 9.10.13, ולאחר שהתקיימו דיונים מקדמיים בפני בית הדין האזורי, הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב טענות, בה ביקש לתקן את הגדרת הקבוצות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. בנימוקי הבקשה צוין כי על פי סעיפים 3.1 ו-3.3 להסכם הקיבוצי, הוא לא יחול על חלק מקבוצות הרופאים שייצוגן התבקש, וההסכם מבדיל תת-קבוצות לעניין התובענה. לכן, "מטעמי זהירות משפטית", כהגדרת המבקש, הוא ביקש לתקן את הבקשה בנוגע לקבוצות המוגדרות בה כאמור להלן: קבוצה א' ו-ב' תתפצלנה כל אחת לשתי תתי-קבוצות - האחת רופאים שעזבו את עבודתם במשיבה לפני חתימת ההסכם הקיבוצי וההסכם אינו חל עליהם, והשניה רופאים שממשיכים לעבוד אצל המשיבה וההסכם אינו חל עליהם. בנוסף ביקש להוסיף קבוצה ג - " כל רופאי השיניים אשר עבדו אצל המשיבה ב-7 השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה, או בחלק מהן, ואשר הוגדרו בחוזה ההעסקה כעובדים הנושאים במשרת אמון, אשר חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליהם". גם את קבוצה זו ביקש המבקש לפצל לשתי תתי קבוצות, לפי המפתח האמור לקבוצות א' ו-ב'.

5.         בית הדין האזורי דחה את הבקשה ממספר טעמים. ראשית, נקבע כי התיקון אינו נחוץ לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת מושא הבקשה המקורית אלא הוא מעלה שאלות חדשות לדיון נוכח חתימת ההסכם הקיבוצי, תוך סטיה מהגדרת הקבוצה בבקשה המקורית, ולכן זהו תיקון חריג שיש לאשרו בנסיבות חריגות בלבד. שנית, נקבע כי קיים חוסר בהירות בבקשה, משום שמצד אחד המבקש מעוניין למקד את הגדרת הקבוצה, ומצד שני טוען כי לא מדובר בצמצום הקבוצה כלל. בנוסף הצביע בית הדין האזורי על הנסיבות לפיהן הבקשה הוגשה בשיהוי וכתולדה של כתב התשובה ודיון קדם בו הוסברה למבקש הבעייתיות בבקשה. עוד נקבע כי יש לתת את הדעת לשאלת תום לבו של המבקש, שהגיש את הבקשה ביודעו כי מתקיים משא ומתן קיבוצי במשיבה בלי שציין זאת. המבקש חויב בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

            מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

6.         בבקשת רשות הערעור נטען כי בית הדין האזורי הכריע בהחלטתו במחלוקות עובדתיות בין הצדדים בדבר הקשר בין החתימה על ההסכם הקיבוצי לבין הגשת הבקשה לתביעה ייצוגית, וקבע ממצאים בדבר תום לבו של המבקש בלי ששמע ראיות וללא בסיס. עוד טוען המבקש כי התיקון המבוקש דרוש לבירור השאלות שבמחלוקת, והצורך התעורר בשל החתימה על ההסכם הקיבוצי ובשל אי תחולתו של ההסכם על קבוצות רופאים שייצוגם מתבקש בתביעה. בנוסף נטען כי הבקשה הוגשה עוד בטרם הושלמו ההליכים המקדמיים ולא היה שיהוי בהגשתה. עוד נטען כי לא היתה הצדקה לפסוק הוצאות בסכום שנפסק.

7.         המשיבה טוענת בתגובה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית הדין האזורי. לטענתה, הבקשה הוגשה ללא תצהיר, היא הוגשה בשיהוי ניכר ובלי שקיימת כל עילה לתיקון כתב הטענות. עוד נטען כי הבקשה אינה ממקדת את הדיון במחלוקת האמיתית אלא היא מרחיבה ומסרבלת את ההליך בכך שהתיקון מבוקש לחלופין ובנוסף לטענות המקוריות. לטענת המשיבה, הקבוצה היחידה אליה המבקש יכול להתייחס היא הרופאים שכבר סיימו עבודתם במשיבה ולא כפי שהתבקש בבקשה לתיקון. לסיום נטען כי התיקון אינו תואם את אינטרס הקבוצה ופיצול הקבוצות יכביד על ניהול התביעה.

8.         לאחר שהוגשה תגובת המשיבה לבקשת רשות הערעור, התבקשה התייחסות הצדדים להסדר דיוני לפיו בית הדין האזורי ידון בשלב ראשון בבקשה שהגישה המשיבה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. ככל שהבקשה לסילוק על הסף תתקבל, תישמר למבקש הזכות להגיש בקשה חדשה ומתוקנת לאישור תובענה ייצוגית לגבי הקבוצות אליהן התייחס בתיקון המבוקש נשוא ההחלטה בבקשת רשות הערעור. הסדר זה הוצע לאור העובדה כי טרם ניתנה החלטה בבית הדין האזורי בבקשה שהגישה המשיבה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

9.         המשיבה הודיעה כי היא מסכימה להסדר המוצע. המבקש הודיע כי הוא מתנגד לו, וזאת בטענה כי היה על בית הדין האזורי להשתמש בסמכותו לפצל את הקבוצה לתתי קבוצות ואין צורך במחיקה גורפת של התובענה ובהגשתה המחודשת לשם כך. עוד טוען כי ההסדר האמור יביא לסרבולו והארכתו של הדיון.

10.       פסק דין זה בבקשת רשות הערעור ניתן כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, וזאת לאחר שהתבקשה תגובת הצדדים לאפשרות זו, המבקש הסכים לכך והמשיבה לא הביעה את התנגדותה.

            אשר להכרעתנו :

11.       לאחר שעיינו בבקשה ובחנו את טענות המבקש ואת תגובת המשיבה הגענו לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל כך שהחלטת בית הדין האזורי נשוא בקשת רשות הערעור תבוטל. כמו כן, לאור העובדה כי טרם ניתנה החלטה בבית הדין האזורי בבקשה שהגישה המשיבה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, בית הדין האזורי ידון בשלב ראשון בבקשה לסילוק על הסף. בהתאם להחלטה בבקשה לסילוק על הסף, וככל שיידרש, תישמר למבקש הזכות להגיש בקשה חדשה ומתוקנת לאישור תובענה ייצוגית לגבי הקבוצות אליהן התייחס בתיקון המבוקש נשוא ההחלטה בבקשת רשות הערעור.

12.       כפי שצוין בהחלטה מיום 18.2.14, הכרעה זו מתבקשת לאור הנסיבות לפיהן נחתם הסכם קיבוצי בין המשיבה להר"י לאחר שהמבקש פתח בהליך בבית הדין האזורי. במצב עניינים זה, עלתה הטענה מצד המשיבה לפיה חל החריג הקבוע בפריט 10(3) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, ועל כן הגישה את הבקשה לסילוק התובענה על הסף. על כן, טרם שנוצר הצורך להידרש לבקשה לפיצול הקבוצות לתתי קבוצות, יש לדון בשלב ראשון בבקשה לסילוק התובענה על הסף ובטענות העולות ממנה. ברקע הדברים יש לתת את הדעת לכך שעל פניו יש להסכם הקיבוצי השלכות על הגדרת קבוצות הרופאים שלגביהם מבוקש אישור התביעה. אנו סבורים כי הכרעתנו זו תביא לייעול ההליך ולחיסכון בזמן שיפוטי, ואין בה כדי לפגוע בזכויותיו של המבקש ושל קבוצות הרופאים בשמם הוא מעוניין לנהל את ההליך. זאת כאשר מודגש בפירוש כי עומדת בפניו האפשרות, במידה והבקשה למחיקה על הסף תתקבל, להגיש בקשה חדשה ומתוקנת לאישור תובענה ייצוגית לגבי הקבוצות אליהן התייחס בבקשתו.

            אין בידינו לקבל את טענת המבקש לפיה היה מקום לקבל את בקשתו לתיקון כתב התביעה בשלב זה, וזאת מהנימוקים האמורים לעיל.